מי נחשב אדם סיעודי על פי החוק?

כולנו מסתמכים על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו שתאפשר לנו להתנהל בעולם הזה בעזרת פעולות בסיסיות שאת רובן אנחנו מבצעים באופן אוטומטי. פעולות כמו לקום וללכת לעבודה, לאכול, להתקלח ולתקשר עם הסביבה שלנו נראות מובנות מאליהן, אבל האמת היא שלא אצל כולם זה המצב. המציאות מראה שאצל רבים הולכות היכולות האלה לאיבוד, בין אם מזקנה ובין אם מסיבות אחרות, ואנשים במצבים כאלו נחשבים על פי חוק לסיעודיים. אבל מה זה בדיוק אדם סיעודי? מהם הפרמטרים שמגדירים אדם כסיעודי? ולמה בכלל חשוב לדעת את זה? במאמר זה ננסה לענות על כל השאלות.

סיעודיים זכאים לתמיכה, הטבות וסיוע כלכלי

מדוע בכלל חשוב להבין מתי אדם נחשב לסיעודי? ובכן, אדם סיעודי הוא אדם שצריך הרבה מאוד עזרה בהתנהלותו הבסיסית ביום יום, ממש באותה מידה שפעוטות ותינוקות זקוקים לה. במילים אחרות זה אומר שאדם הנחשב לסיעודי לא יכול לעבוד למחייתו וזקוק לסיוע מקצועי מהסביבה או ממטפל. מתוך כך אנשים סיעודיים זכאים ללא מעט הטבות מהביטוח הלאומי ומחברות הביטוח הפרטיות: קצבאות סיעוד, תו נכה, פטור מתור ועוד מגוון של הטבות וכספים. כאשר אדם מגיע לשלב הזה בחיים, הגשת תביעות ביטוח סיעודי היא דבר הכרחי, שכן זוהי הדרך היחידה לתמוך בו. מומלץ להשתמש בשירותיו המקצועיים של עורך דין כדי להגיש את התביעה לחברות הביטוח, שכן ההתמודדות עם הנושא לבד יכולה להכיל קשיים ואתגרים רבים.

איך בודקים אם אדם הוא סיעודי על פי חוק?

כאמור, אדם סיעודי הוא מי שאינו מסוגל לבצע פעולות בסיסיות ויומיומיות כמו מקלחת, אכילה והליכה בכוחות עצמו. משום שאינו יכול לבצע פעולות אלה לבד הוא נדרש להשגחה ולסיוע צמוד, שאמורים להקל עליו ולשפר את אורח החיים שלו. על מנת להבין אם אדם כלשהו אכן עונה להגדרה הזאת, יש מבחן בסיסי ומוכר שמבצעות חברות הביטוח השונות על ידי נציג שהן שולחות מטעמן, שנקרא מבחן תלות ADL – Activities of daily living. תפקידו של המבחן הוא להחליט לפי פרמטרים קבועים מיהו אדם שנחשב סיעודי ומי יכול להסתדר בכוחות עצמו.

מהם המדדים שבוחן מבחן ADL?

מבחן ADL כולל שישה מדדים שונים הבוחנים את היכולת של האדם לבצע פעולות שגרתיות בחיי היומיום. המבחן הזה בוחן כמה פעולות בסיסיות, ובסופו נעשה שקלול של כל המדדים. אם רואים שקיים קושי ממשי לביצוע של לפחות מחצית מכלל הפעולות האלו, יוגדר האדם כסיעודי.

• מעברים: היכולת לעבור ממצב שכיבה למצב ישיבה וממצב ישיבה למצב עמידה, הן מכיסא והן ממיטה.
• הלבשה: האם האדם מסוגל להתלבש ולהתפשט באופן עצמאי והאם הוא מסוגל להתמודד עם כל פריטי הלבוש? במקרים שבהם מדובר על קטוע גפה, בוחנים גם את היכולת להרכיב פרוטזה.
• רחצה: האם האדם מסוגל להתקלח בעצמו? הכוונה כאן היא לכל תהליך המקלחת, החל מפשיטת הבגדים, דרך כל פעולות הרחצה ועד ליציאה מהמקלחת.
• תזונה: האם האדם מסוגל לאכול בכוחות עצמו? המבחן הזה לא כולל את תהליך הבישול, גם לא של מתכונים קלים, אלא רק את האכילה עצמה.
• שליטה על הסוגרים: אנשים במצב סיעודי מתקשים הרבה פעמים לשלוט על הסוגרים, והמבחן הזה בוחן את הצורך של האדם לשימוש בקטטר או במוצרי ספיגה בשל קושי לשלוט על מתן שתן או על פעולת המעיים.
• ניידות: האם האדם מסוגל לעבור מנקודה א׳ לנקודה ב׳ באופן עצמאי וללא צורך בסיוע מצד הזולת? האם יכול לעשות זאת בלי מקל הליכה או הליכון לשם כך? המבחן בוחן פרמטר זה כדי לקבוע אם האדם נחשב לסיעודי.

לסיכום

קיימים אנשים רבים שצריכים להגיש תביעה לביטוח סיעודי וחוששים מתחילת התהליך. בגלל שזהו מצב רגיש בהחלט, לעתים הדבר החכם ביותר הוא לפנות לעורך דין מקצועי שבקיא בתחום ומלווה תביעות כאלו במומחיות, מה שיקצר את התהליך וישפר את סיכויי ההצלחה. היעזרו באנשי מקצוע אל מול חברות הביטוח, והכי חשוב – אל תוותרו על הזכויות שמגיעות לכם.